|
חולף על יד עץ הדובדבן בשדרת הדרור,
נזכר בתקופה קצרה שלעולם לא תחזור.
וכבר אין את פירותיו המתוקים,
בעץ יש רק עלים יבשים, שנושרים.
אבל לי זה לא משנה בגלל,
שהעץ בשבילי הוא זיכרון שהוכל,
זכרון מהנה שלא נשכך כלל,
זכרון של ימים טובים, אך מהולים בכאב פרידה,
וימים עצובים של תקופה שעברה.
ובשנה הבאה, שוב יפריח עלים,
ועל העץ יופיעו ניצנים של פרחים ופירות מתוקים.
ובפריחתו יהנו זוגות אחרים,
ויפרחו להם אהבות מתוקות וחיים חדשים.
ובפריחתו נהנים לא רק אנשים,
גם ציפורים מצייצות, שעל ענפיו הם נחים,
ומפירותיו נהנות הן בלי הרף,
כמו חתול התר אחר הטרף.
ואהבה על ענף הם עושות,
יצירה של חיים חדשים עם גילגול העונות,
וכך זהו גלגל החיים,
עץ ופרחים, ועלים שנושרים,
אהבה ופרידה וחיים חדשים.
וזכרונות אהבה שלעולם נשארים,
וזהו סיפור עץ הדובדבנים.
עדיין נזכר ואוהב.
ממני, ומעץ הדובדבן.
|