|
עשרים זה סתם גיל
שהכל רוצים להתחיל
ובעצם לא עושים דבר
וכל אחד חושב שהוא מאושר,
משם לשלושים -
נעשים קצת יותר "אנשים"
מתחילים להתמסד
פה ושם איזה ילד לסבסד,
ואז זה מתקרב-
הגיל מעבר לפינה אורב
ארבעים (!) - זה נראה המון
אמנם קצת פחות מפרס שמעון
אך עדיין גיל -
מאוד מבהיל,
אני רק התחלתי,
רק עכשיו לדבר השכלתי
ואיך פתאום אני מוכרח-
אחרי עשר מדרגות להיאנח?
וכשאת זה המשבר עוברים
ומתקדמים עם העשורים,
מגיעים למספר גבוה במיוחד
בו לפעמים מרגיש שם קצת לבד,
מאה לחלק לשתיים
כבר מוכרחים לענוד משקפיים,
יש ילדים
אולי נכדים
שיער רק בצדדים
ונאנחים אחרי כמה צעדים...
אז לכם חברים יקרים
שחוגגים היום יום הולדת ___
השיר למענכם נכתב
מאיתנו, האגף שבכם מאוהב,
מאחלים מזל טוב והמון
וזיכרו - לכל גיל יש יתרון!
|