|
כאשר מילים נכתבות על הדף,
מתחילות לנזול לי דמעות מן האף.
כי במילים האלה יש יותר ממשמעות של מילה,
יש בהן רגשות ומחשבה.
רצינו לומר שאולי זה קצת מצחיק,
אבל הזמן להיפרד ממש אינו מספיק.
כי למרות שלא הרבה היינו יחדיו
למדנו להעריך ולאהוב את המצב.
אהבנו כל רגע, כל שנייה ודקה
רגעים של צחוק ואפילו צעקה.
ידענו תמיד שיש עם מי לדבר
והיינו בטוחים שאין טוב יותר!
עכשיו במעמד זה, מלאה אני בזיכרונות בתוך הלב
כי לעזוב אותך, ____, לחודשיים זה כואב.
מה לעשות? אז יושבים, כותבים, חושבים, ומקשיבים
לכל מיני דברים שההורים אומרים:
הם אומרים שהחיוך הוא התרופה הכי טובה,
הם אומרים שכדי לחיות באושר צריך אהבה.
אז לנו בכיתה היה הכל השנה,
בזכות ____, שבשבילינו היא מתנה.
אבל עכשיו, בתחילת הקיץ החמים,
אנו מסיימים שנת לימודים.
כעת, המרוץ הסתיים,
מחר נקבל תעודות- ברוך השם!
אמנם אנו עוזבים,
ולכיתה ו' עולים,
אנו נחשבים הבוגרים,
עולים בשמחה וממש גאים!
אך תמיד יישארו הרגעים היפים והטובים,
יישמרו החיוכים ועימם הכאבים.
הדמעות שנאספו מבכי ומצחוק
ימשכו איתנו בכיתה ו' ואפילו עוד רחוק.
איך עברה לה שנה כ"כ מהר
והכל צריך להיגמר,
אז בשביל שתהיה לנו פרידה טובה
רצינו להגיד לך - המון תודה!
____, את המורה הכי טובה שהייתה לנו!
בכל הקשיים שלנו ישבת, הקשבת ועזרת.
במשך כל השנה היית אותנו מלמדת
ומאחורי הצלחתנו- את זו שעומדת.
במוסר וערך את אותנו מציידת
וכך את דרך החשיבה מחדדת.
אז תודה לך מורתנו, ____ על החומר שנלמד
ועל זה שאף פעם לא השארת אותנו לבד!
בזכותך החומר בראשינו נקלט ונטמן
כי את אחלה מורה, חבל על הזמן!
אך לסיום נאמר ונסתפק בכמה מילים:
כיתתנו היא שרשת עם המון חרוזים.
נאמר תודה, לכם ההורים על זו המתנה,
על המחרוזת היפה שענדנו כל השנה.
אנחנו, רבותי, בסך הכל החוט
שמחבר בין כולנו עם המון חברות!
תודה רבה על התמיכה, אנו עוזבים עם חיוך ושמחה,
חופשה מהנה, נתראה בשנה הבאה!
|