|
אני מנסה לזכור את היום הראשון
איך בלילה היה לי קשה לישון
איך התרגשתי וציפיתי
וליום המחר כל כך חיכיתי.
איך נכנסתי לגן מחפש פרצוף מוכר
לא יודע עדיין מה אסור ומה מותר.
ואז נפגשנו כמו בסרטים,
אתן ואני, פנים אל פנים
איך קידמתן את פניי בהמון חיוכים
וגרמתן לי להרגיש מיוחד משאר הילדים.
איך ליטפתן לי את הראש ואת הלחי
והרגשתי שאני תכף מתעלף לי
והלב פרפר מאושר והנאה
וידעתי, "אני מפה לא זז עד שנה הבאה".
אז עשיתן לי הכרות עם שאר הילדים
ודקה אח"כ כבר היו לי חברים.
והימים חלפו והיה לי מקסים
ללמוד על חגים, מועדים ושירים חדשים.
איך פתחתן בפניי עולם של אותיות ומספרים
אבל חשוב מזה, איך לימדתן מהו כיבוד חברים.
מהי אהבה לזולת, כיבוד אם ואב
והעשרתן את כולי בידע רב.
איך חשפתן אותי בכל יום מחדש
לכריכים, ממרחים, טעמים של ממש
איך השתכנעתי לנסות ולטעום מהכול
הפכתי עצמאי, למדתי לאכול
מרחתי גבינה , קישטתי בזיתים
בלעתי חביתה והרבה מלפפונים.
וכשנפלתי מהסולם וירד לי דם בברך
רציתי את אמא רק לשנייה בערך
כי אז אתן הגעתן ובפצע טיפלתן
"אתה בסדר?" אותי שאלתן
ובדמעות שזלגו קצת התביישתי
"אתה מקסים ובוגר" מיד הזכרתן
אז הפצע נשכח וגם הנפילה
ורצתי לשחק עם החברים בחזרה.
ועכשיו כשסוף השנה לפתע הגיע
ואותי שוב הצליח להפתיע
אני יודע שהסתיימה לה עוד שנה
ודרך חדשה מתחילה.
ואני ניצב כאן מולכן גאה ומתוח
חושש מהעתיד ומהלא ידוע.
היום אני יוצא לדרך חדשה
מרתקת , מסקרנת, ממש מופלאה.
מצויד בתיק מלא אוצרות וכלים
שיעזרו לי להתחיל שלב חדש בחיים.
ועל כל אלו רוצה אני לומר לכן תודה גדולה
על המסירות, הדאגה והתמיכה האדירה
על העשרת עולמי בשלל גירויים
על אוזן קשבת ועזרה ברגעים קשים.
על החום והביטחון
שנתתן לכל ילדון וילדון
אז שוב אומר לכן תודה גדולה
חיבוק גדולה והרבה אהבה
|