|
היום, אני חוגגת את בת המצווה שלי, יום זה הינו בעל משמעות גדולה מאוד עבורי, מהיום והלאה, אדרש לעמוד במצוות התורה במלואן. המצוות יהיו שכרי, וכן המעשים שאעשה יהיו לגמרי "על חשבוני".
ולכן, בהזדמנות זו, כמו שאמרו רבים לפני, אומר תודה רבה להוריי, אשר נשאו את עולי, במשך 12 השנים הראשונות לחיי. ואם כבר התחלתי בתודות, אודה לכם, על כך, שאתם טורחים בגידולי, ובגידול אחיי. למרות שלפעמים אני נוטה להעביר ביקורות למינהן, אני מודה לכם, מכל הלב על מה שעשיתם בשבילי. וכן כן, ש"הגעתי עד הלום".
תודה רבה ומיוחדת, אני רוצה להגיד לאחיי ולאחיותיי הגדולים ממני, אשר רואים בנו האחים, כדמות אחת המלוכדת, בצורה שלא תתואר במילים. אני מודה לכם, על כל ההשקעה שלכם בי כבר מגיל ינקות. וכן לאחי הקטן, שאתה כזה חמוד ומקסים, תמשיך לריב איתי, כי זה מאוד חשוב לי...
ביום זה, החלטתי מעט לגוון, ולדבר על נושא שאיתו, אני מאוד מזדהה. וברצוני לשתף אתכם בו, על-מנת שתחשבו על הנקודות בעלות המשמעות האלה, כל יום ויום.
ברצוני לדבר על המשפט הגדול מכל, "דרך ארץ קדמה לתורה".
אני, בת למשפחה דתית, רוצה להדגיש את חשיבותה של דרך הארץ והרעות המתבקשת בינינו, כלל הבריות על פני האדמה.
במדינת ישראל, אנו מתמודדים עם קשיים רבים מבחינה בטחונית-פוליטית. תושבי גוש-קטיף, פונו מביתם שהקימו, עפ"י החלטת הממשלה. דבר זה גרם לשסע עמוק במדינתנו, בין החילוניים לדתיים, וכן, למחלוקות רבות, בעניין ארץ ישראל. כמו-כן על הפרק, עומדת מחלוקת גדולה מאוד, בעניין אזור יהודה ושומרון. אין בי כוונה להיכנס לפוליטיקה, אבל מה שאני מבקשת, מכל אחד מכם שנמצא פה איתי, בחגיגת בת המצווה שלי, אלה שעם כיפה, ואלו שבלעדיה. כולנו במדינה אחת, כולנו אחים, ולכן, נסו לשמור על איפוק, נסו להגיע, לרמת הרעות, הכי גבוהה שאפשר. צורת הדיבור ביננו, הינה מאוד חשובה, ומשפיעה על היחס, שייתן לנו חברנו. לא סתם, אמרו חכמנו זכרונם לברכה, שדרך ארץ, קדמה לתורה. אז למרות שאני מאמינה, שאין שום צורך בפינוי נוסף, ולקרע כזה גדול בכל משפחה ומשפחה שמפונת, הדבר היותר גדול שאני מאמינה בו, זה שצריך לנהוג בכבוד, לכל אחד ואחד שחי איתי, באותה מדינה- היא מדינת ישראל.
אני מודה לכולכם,
ומאחלת לכולנו, בשורות טובות,
ומדינה שמחה, מאושרת, ומאוחדת!
|