עכשיו, אחרי שהשמש שקעה וסיימתי לפחד,
היחידים שערים הם הגיטרה הישנה הזו, הטרוטה, והשמיים זרועי הכוכבים.
וזה כל מה שיש לי כרגע.
והאמת - זה כל מה שאני צריך כדי לשמוח.
ועוד כמה שעות מעכשיו, אור השמש העצל ילטף אותי רכות
כי בסופו של דבר, כמו בתחילתו, הכל בסדר.