השנים עברו וחלפו להם,
אך אצלי הכאב והעצב אינו קטן אלא רק גדל.
הגעגועים גדלים גם הם.
נשארו הרבה שאלות פתוחות אך אינך כאן בכדי לענות.
ישנם רגעים בהם אני עוצמת את עיניי,
ורואה מולי את עינייך הגדולות מדברות אליי ללא מילים.
שקוע בעולם דימיוני ששם הכל אפשרי, שבו אנו מדברים,
צוחקים, ואת סודותינו חולקים אחד עם השני ולאף אחד לא מספרים.
לפעמים מתפרץ בי זעם, כמו גל גדול. ומשתדלת לא לבכות בקול גדול.
שונה פה, בלעדיך.
געגועי אינסוף אלייך אחי היקר.
ומותך, היה לי להתחלה של דרך חדשה.