"כשנהנים - הזמן חולף",
כך אומרים,
ואני יודעת - גם צודקים.
הרי רק לפני רגע הכרנו,
שאלנו, בדקנו, חקרנו.
והנה כבר עברה לה שנה,
אבל לא בלי להשאיר מאומה.
הגעגועים את הלב כבר מציפים,
ואותו גודשים, ממלאים,
למרות שאנחנו גרים
רק במרחק של כמה צעדים.
אבל רק דבר אחד תזכרו:
העתיד הוא לא עוד 100 שנה,
הוא מחר ואפילו בעוד שנייה,
הזמן רץ, ממהר וחולף,
ואותך מהמרתון משאיר עייף.