הבטתי בשתיל וראיתי עץ ומעבר לו הבחנתי בגזע.
ידעתי שיש לו שרשים ותהיה לו צמרת.
ובכל זאת לא תפסתי את העיקר, את הצמיחה.
כשהייתי קטן, חשבתי שהצמיחה פורצת בלילות,
כיוון שאף פעם לא ראיתי אותה.
רק כשבגרתי הבנתי שהצמיחה היא סוד החיים,
וסודות לא מגלים, חשים.
כמה טוב לדעת,שהצמיחה לא תחדל לעולם.
כמה טוב לדעת שאת סודה גילתה רק לאלה החרדים לה,
המתפללים לה,המאמינים והמייחלים.
כך צמיחתו של אדם שהיא מבפנים, רק מבפנים.
את פשר צמיחתו, לא ידע איש לעולם.