ערב יום הזיכרון
הדמעות חונקות את הגרון
פרחים קמלו
פרחים נפלו
אמא ואבא מסרבים להיפרד
יופיים יהיה חרוט בזיכרונם לעולם ועד
הם כבר לא ישובו להיות צבעוניים
לעולם לא ישובו הבנים
עכשיו פורחים הם בשחקים
נטועים בתוך חלקת אלוקים
והלב נותר כואב
ברגע אחד עולם חרב