אט-אט גווע...
מי שלא נוסע,
מי שלא קורא,
מי שלא שומע מוסיקה,
מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו.
אט-אט גווע...
זה שהורס את האהבה לעצמו,
זה שדוחה עזרה מושטת.
אט-אט גווע,
זה המשועבד להרגליו,
החוזר יום-יום על אותם המסלולים.
אט אט גווע...
זה שלא מחליף את המותג,
שלא מחליף את צבע הלבוש,
שלא משוחח, עם מי שהוא לא מכיר.
אט-אט גווע...
זה שמתחמק ממערבולת החושים,
המונע מעצמו תשוקות,
המחזירות את ברק העיניים
ומשקמות את הלב ההרוס.
אט-אט גווע...
זה שלא מסובב את ההגה,
כאשר הוא לא מאושר מעבודתו,
ממעשיו, מאהבתו...
אט-אט גווע...
זה שלא מסכן את הוודאי,
או הלא ודאי,
בכדי ללכת אחרי חלום.
אט-אט גווע...
זה שלא מרשה לעצמו,
אפילו פעם בחיים,
לברוח מהעצות הנבונות.
חייה היום!
סכן היום!
עשה היום!
עשה מיד!
אל תסכים לגווע לאט!
הסר את המכשולים
ואל תסרב לאושר...