מאז יום רביעי ההוא, הראשון,
בו הגענו כולנו מבוהלים ובאמתחתנו שאלות אין ספור,
עברה שנת לימודים אחת.
את העדות לקשיים שבדרך, והיו כאלה לא מעט,
ודווקא משום כך, אנחנו כאן גם כדי לומר
תודה.
זוהי לא סגירת מעגל, אך זו בהחלט פרידה לעת עתה,
עם תודה אישית של כל אחד מאיתנו.
לך, שהיית, שהקשבת, שענית, שתמכת, ששאלת,
שלא ויתרת, שרצית, שליווית, שאת שם.
ישר כח,
המשיכי לעשות עבודתך נאמנה,
תודה
תודה
ושוב תודה.