יש שני אופנים לשמח את האדם.
האופן האחד, הוא לשכח ממנו את עמלו
ולהסיח דעתו מכל הדברים המעציבים.
אמנם, שמחה זו, אינה שלמה ומתמדת,
כי הלא הדברים שהאדם מתעצב בגללם,
הם, קיימים ונמצאים, ומערבבים את שמחתו.
על-כן, הדרך המובחרת, היא הדרך השניה:
שהאדם, יצייר לעצמו באמת ,
את הדברים המעציבים את רוחו,
ויעמיק בשכלו,
שאפילו בגלל הדברים
שהם הסיבות היותר גדולות להתעצב,
אין בהם, דרך העוצב באמת.