סוף כתה ו

" כי האדם עץ השדה
כמו האדם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
כמו העץ הוא שואף למעלה"...

כך כתב נתן יונתן וכך אנו חשים כלפי בנותינו,
שדומות הן לנבטים שניטעו אצלנו ונבטו בחצרותיכן.
הפקדנו אותן בביה"ס לפני שש שנים והנה היום לפנינו ניצבים "עצים" נאים.
אז נשאנו תפילה בליבנו להצלחתן והצלחתכם,
חלק אחד בתפילתנו נענה במלואו - אתם את חלקכם מילאתם לא רע.
אכן, הייתם לבנותינו כ"עץ שתול על פלגי מים אשר פריו ייתן בעתו ועלהו לא יבול".
הן חסו בצל אילנות גדולים, אשר הצלתם עליהן בחוכמתכם וניסיונכם
והעתרתם עליהם בפירות עמלכם.
כבר ניסח עבורנו ר' יצחק את הברכה האולטימטיבית בברכו את ר' נחמן:

"אילן אילן במה אברכך...
שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך"... (תענית ה ע"ב).

בעזהש"י תמשיכו לעסוק במלאכת הקודש ולטפח עוד הרבה "שתילים "
שיהיו גדולים, נאים וחזקים בתורה, בעבודה ובמעשים טובים.
תודה על השנים הנפלאות.