ברכה מהורים למורה המיוחדת לסיום כיתה ב'

לפני כמעט שנתיים נפגשנו לראשונה,
ברגע הראשון הייתה קצת מבוכה.
בראש התרוצצו להן המון שאלות,
אפילו לא הכרנו אז את כל האותיות.

מאז עברו מים רבים בברזיה בחצר,
והילדים למדו בבית הספר להסתדר.
הרי לא קל לעבור מגן ושעשועים
לבית ספר עם שיעורים וכללים.
אז אולי לקח זמן לכל ילד להתרגל,
אבל בעזרתך, ''להיות תלמיד'' הפך להרגל.

משך השנתיים האחרונות
לימדת אותם שעות ארוכות.
כל נושא נלמד בהרחבה
בסבלנות, בהמחשות ובהתמדה.

גם כשהיו קשיים והילדים עשו בלאגן,
בעין טובה ובמסירות את דאגת לכולם.
מלבד הפן הלימודי
דאגת גם לחלק הנפשי.

כולנו יודעים כמה המקצוע מתוגמל כספית
ולמרות זאת, את המיטב והמירב עשית.
פעלת במסירות–נפש, מתוך שליחות,
ותמיד הארת לנו, ההורים, פנייך ודיברת בפתיחות.

והילדים, שלפעמים, כלפי חוץ,
הפגינו פרצוף חמוץ,
אהבו אותך כל רגע, כל דקה,
ברגעים של למידה, צחוק וגם גערה.
הם ידעו שיש עם מי לדבר,
ואנו יודעים שהיה להם הטוב ביותר!

בסיום שנתיים אנו כותבים כמה מילים
שינסו להביע את שאנו מרגישים.

תודה לך.
תודה שהיית שם בשבילם
וגם בשבילנו.
תודה שראית את החיובי
וששלילי הפכת לאתגרי.
תודה מהורי ילדי כתה ב'.