תודה על מה שיש וקצת פרופורציות בחיים

בוקר אחד מן הבית יצאתי,
היה זה יום יפה ומן השמש התפעלתי.
כרעתי על ברכיי והודיתי לאלוהים -
תודה רבה על עוד יום מדהים.

אחר כך פסעתי לי בשקט בשכונה
והבחנתי בילדה אחת קטנה
בעודה היא מטיילת עם הוריה באזור,
הודיתי לאלוהים על הוריי
שאוהבים אותי בחום ובקור.

לאחר מכן נפרדה ממנה אחותה
ומיהרה להגיע לפגישה עם חברתה
ושוב כרעתי על ברכיי והודיתי לאלוהים
על שיש לי חברים כל כך טובים.

עקבתי אחרי הנערה - היא הייתה מעט נסערת -
וגיליתי שחברתה ביטלה לה את הסרט.
התיישבתי על ספסל והתחלתי להודות
על שיש לי עוד דברים אחרים לעשות.
לבסוף עזבתי את המתבגרת לנפשה,
אולי היא רוצה להיות קצת לבד, עם עצמה.

הסתכלתי על ענן ואמרתי לעצמי:
"איזה כיף שלפעמים אני יכול להיות לבדי",
כי לפעמים באמת צריך קצת שקט,
לעזוב את החברה ולהתנהג אחרת,
לפנות קצת זמן, גם אם הוא קצר, למחשבה -

ולהזכיר לעצמי לומר בכל יום תודה.