בין אדם לאדמה
כאדמה, שרגביה, תלמיה וטל תחייתה
יזרו בקלילות יבולי צמיחתה,
כאדמה, ששורשיה עמוק חבויים בכפה
וניחוח טרי בנשמת אפה.
כאדמה, כשתשקנה - תצמח,
כשתדחנה - תדעך
וקורטוב של מגע
ירקידנה "האח"!
כאדם, שטל תחייתו -
המילה הטובה
וניצוץ תקוותו -
קורטוב אהבה,
שכמוה, כקסם,
מילת העידוד
בלעדיה, כמעט והולך לאיבוד.
ותרווה צימאונו
ותלמיו תחרוש
ותשקה את שחונו
ותפריח שממתו
ותצמיח פרותיו
ועתיד תקוותיו
אם תעשה כל זאת, למוטב -
הנך גנן שאין טובות מאדמותיו!
