על מסיכות ומה שמתחת להם
קר על האדמה בחושך . ספלי הפרחים גדושים טל, כאילו בכו.
לכן השועלים הולכים לנשף יחפים , כדי לא להרטיב את הנעליים.
אבל על הידיים הם לובשים כפפות.
עולה הירח , השועלים מתחילים לרקוד ללא קול,
קדימה ואחור , צלליותיהם נעות על הגזעים .
אדונים וגבירות , גבירות ואדונים .
רק מרת שועלה נחמדת יושבת בפינה . היא לא תרקוד עם
האדון הראשון שרוצה לרקוד אתה , לא עם השני , גם
לא עם השלישי . מרת שועלה נחמדת מחכה לבן זוג
שיתאים לה בדיוק .
הנה מתקרב מר שועל המהולל , ברגליים יחפות ועל
ידיו כפפות , והוא מושיט לה את כפתו ואומר : גברתי
האם תרצי לרקוד ? ועונה שועלה נחמדת : הו ,
אדוני , אשמח מאוד . ארשום אותך בפינקסי בעט הכסף
מכיסי .
ומרת שועלה נחמדת קדה קידה , ומושיטה לו את ידה .
וברחבת הריקודים המוארה שניהם חגים סחור סחור על
הארץ הקרה .
כמה נעים לי כשאת נוגעת בפנים לי עם הכפפה , כאילו
נגעה בי קטיפה או לטיפה .
ומרת שועלה נחמדה עונה : כמה נעים כשלי נגעת
במותניי כמגע המים או שפתיים .
והם ממשיכים לרקוד , צלליותיהם נעות על הגזעים .
כפפותיו של מר שועל על מתניה של שועלה נחמדת ,
כפפותיה של מרת שועלה נחמדת על כתפו של מר שועל .
פתאום מה שועלה רואה ? ציפורן הזרת שלה מזדקרת
ארוכה , מבריקה , שלופה מבעד לכפפה .
מה תעשה ? כדי שמר שועל המהולל לא יראה , תחביא
אותה בעומק אגרופה .
מר שועל המהולל ומרת שועלה רוקדים , צלליהם על
הגזעים מתנדנדים . לפתע מר שועל ממקומו ניתר :
נדמה לי שבעורף משהו אותי דקר . זה כלום , זה
כלום , עונה לו שועלה נחמדת , זה בטח קוץ של ורד .
והם ממשיכים לרקוד . אור הירח צובע את העשב
בורוד . לפתע מר שועל ממקומו ניתר : נדמה לי שמשהו
אותי באף דקר . זה כלום , זה כלום , הרשה לי לנחש
ניחוש , עונה שועלה נחמדת , זה בטח שן יתוש .
מר שועל ומרת שועלה רוקדים , פירות הכסף הכבדים על
הענף מתנדנדים , קדימה ואחור .
לפתע מר שועל ממקומו ניתר : נדמה לי שבאוזן משהו
אותי דקר . ועונה שועלה נחמדת : זה יעבור , ודאי
צביטה של קור .
שועלה נחמדת המסכנה , ממש בסכנה . איך תיתכן גבירה
עם כפפה מחוררה , ועם ציפורן לא גזורה .
ושועלה נחמדת עייפה , הנה דקרה כבר את עצמה , ויש
לה כתם דם על הכפפה . לפתע חושך משתרר , מאחורי
הצמרות הירח מסתתר . מרת שועלה נחמדת בצד עומדת ,
מבוישת . שלעולם לא יחזור האור , בליבה היא
מבקשת , או לפחות עד שתחמוק מכאן ואיש לא יידע ,
שפעם הייתה פה שועלה נחמדה .
אבל מי ניגש אליה חרש ברגליים יחפות , אם לא מר
שועל המהולל ? את כפפתו שולף , את ציפורנו החבויה
חושף , ואת כפתה הקטנה של שועלה נחמדת אליו אוסף .
והם מביטים זה בזה ומבלי לדבר כל אחד בפיו את
ציפורנו גוזר .
פתאום רחבת הריקודים כולה מוארת , בבהירות כזאת עד
שניתן לראות קצה של זרד . בין הפרחים רעדה עוברת ,
ומר שועל המהולל קד קידה : גבירתי , האם זה לכבודה
לרקוד איתי ? אהמממ , עונה שועלה נחמדת ונאנחת ,
אכן מר שועל המהולל הוא בחירה מוצלחת .
ורוקדים השועלים ללא כפפות , על האדמה הקרה
ברגליים יחפות ...
לכן השועלים הולכים לנשף יחפים , כדי לא להרטיב את הנעליים.
אבל על הידיים הם לובשים כפפות.
עולה הירח , השועלים מתחילים לרקוד ללא קול,
קדימה ואחור , צלליותיהם נעות על הגזעים .
אדונים וגבירות , גבירות ואדונים .
רק מרת שועלה נחמדת יושבת בפינה . היא לא תרקוד עם
האדון הראשון שרוצה לרקוד אתה , לא עם השני , גם
לא עם השלישי . מרת שועלה נחמדת מחכה לבן זוג
שיתאים לה בדיוק .
הנה מתקרב מר שועל המהולל , ברגליים יחפות ועל
ידיו כפפות , והוא מושיט לה את כפתו ואומר : גברתי
האם תרצי לרקוד ? ועונה שועלה נחמדת : הו ,
אדוני , אשמח מאוד . ארשום אותך בפינקסי בעט הכסף
מכיסי .
ומרת שועלה נחמדת קדה קידה , ומושיטה לו את ידה .
וברחבת הריקודים המוארה שניהם חגים סחור סחור על
הארץ הקרה .
כמה נעים לי כשאת נוגעת בפנים לי עם הכפפה , כאילו
נגעה בי קטיפה או לטיפה .
ומרת שועלה נחמדה עונה : כמה נעים כשלי נגעת
במותניי כמגע המים או שפתיים .
והם ממשיכים לרקוד , צלליותיהם נעות על הגזעים .
כפפותיו של מר שועל על מתניה של שועלה נחמדת ,
כפפותיה של מרת שועלה נחמדת על כתפו של מר שועל .
פתאום מה שועלה רואה ? ציפורן הזרת שלה מזדקרת
ארוכה , מבריקה , שלופה מבעד לכפפה .
מה תעשה ? כדי שמר שועל המהולל לא יראה , תחביא
אותה בעומק אגרופה .
מר שועל המהולל ומרת שועלה רוקדים , צלליהם על
הגזעים מתנדנדים . לפתע מר שועל ממקומו ניתר :
נדמה לי שבעורף משהו אותי דקר . זה כלום , זה
כלום , עונה לו שועלה נחמדת , זה בטח קוץ של ורד .
והם ממשיכים לרקוד . אור הירח צובע את העשב
בורוד . לפתע מר שועל ממקומו ניתר : נדמה לי שמשהו
אותי באף דקר . זה כלום , זה כלום , הרשה לי לנחש
ניחוש , עונה שועלה נחמדת , זה בטח שן יתוש .
מר שועל ומרת שועלה רוקדים , פירות הכסף הכבדים על
הענף מתנדנדים , קדימה ואחור .
לפתע מר שועל ממקומו ניתר : נדמה לי שבאוזן משהו
אותי דקר . ועונה שועלה נחמדת : זה יעבור , ודאי
צביטה של קור .
שועלה נחמדת המסכנה , ממש בסכנה . איך תיתכן גבירה
עם כפפה מחוררה , ועם ציפורן לא גזורה .
ושועלה נחמדת עייפה , הנה דקרה כבר את עצמה , ויש
לה כתם דם על הכפפה . לפתע חושך משתרר , מאחורי
הצמרות הירח מסתתר . מרת שועלה נחמדת בצד עומדת ,
מבוישת . שלעולם לא יחזור האור , בליבה היא
מבקשת , או לפחות עד שתחמוק מכאן ואיש לא יידע ,
שפעם הייתה פה שועלה נחמדה .
אבל מי ניגש אליה חרש ברגליים יחפות , אם לא מר
שועל המהולל ? את כפפתו שולף , את ציפורנו החבויה
חושף , ואת כפתה הקטנה של שועלה נחמדת אליו אוסף .
והם מביטים זה בזה ומבלי לדבר כל אחד בפיו את
ציפורנו גוזר .
פתאום רחבת הריקודים כולה מוארת , בבהירות כזאת עד
שניתן לראות קצה של זרד . בין הפרחים רעדה עוברת ,
ומר שועל המהולל קד קידה : גבירתי , האם זה לכבודה
לרקוד איתי ? אהמממ , עונה שועלה נחמדת ונאנחת ,
אכן מר שועל המהולל הוא בחירה מוצלחת .
ורוקדים השועלים ללא כפפות , על האדמה הקרה
ברגליים יחפות ...
