תפילת "השחרור" של הגבר הישראלי

ברך אלוקים את היום
שאדע לנצל אותו עד תום,
שהשעון המעורר ייתן לי עוד קצת לישון,
שאקרא בשקט את העיתון,
שאשתי תביא לי קפה למיטה
ושלא תגיד שהילד מאחר לכיתה.
שלא ידפקו לי את האוטו חס ושלום,
שהרמזור לא יתחלף לו כל רגע לאדום,
שאסיים לעבוד עד שש,
ושאשתי בשכל לא תקשקש.
שלא תגיד לי לבוא הביתה מהר,
שאלך לשתות איזה "דרינק" עם חבר
ובחייך אל תהיה כזה
תארגן לי איזה קובייה על החזה
וגם אם לא אכפת לך- זכייה בטוטו
וביננו, לא הגיע הזמן להחליף את האוטו?
ואם תעשה שלא אקריח
נשבע לך, שכל בוקר תפילין אניח (באמת, מבטיח!).
אני יודע שאני מעצבן לפעמים,
אבל בכל זאת תעשה שאשתי והילדים יאהבו אותי לעולמים,
אני אוהב אותם באמת ובתמים.
טוב, 90 דקות אני מרשה שלא תתרכז רק בי
ותעשה שהקבוצה שלי תנצח היום בדרבי
ולסיום בקשה אחת קטנה,
מה דעתך לכבוד 60 שנה
להביא סוף סוף שלום למדינה?
תחשוב על זה- זאת תהיה אחלה מתנה.
אוהב אותך אח שלי
נ.ב.
תמסור ד"ש חם לדניאל וגבריאל
ותגיד להם שיקפצו קצת לישראל...