לתת במידה - כספו של החכם
פעם גר לו אדם חכם וידוע בעירו , איש עשיר מאוד , היו לו אשה ילדים ונכדים . כולם אהבו וכבדו אותו מאוד והוא דאג לילדיו וגם לא חסך מכספו לעניי עירו .
יום אחד מתה אשתו והוא נותר לבדו בביתו . כאשר עברה שנת האבל באו אליו כל ילדיו ודיברו איתו , שחבל שיגור לבדו בבית הגדול והוא עכשיו לבד . תמכור את הבית ואת השדות שלך , תן לנו את הכסף ואתה תגור בבית של הבן הבכור וכל מחסורך יהיה עלינו ולא תצטרך לדאוג לכלום .
הסכים האיש , מכר את כל מה שהיה לו ואת כל הונו חילק בין ילדיו ועבר לגור בביתו של הבן הבכור .
בתחילה , לא החסירו ילדיו ממנו מאומה , והיו גם מבקרים אותו ולוקחים אותו אליהם .
אולם לאט לאט הפסיקו הילדים והנכדים להגיע לביקורים , עד שלא באו יותר . ובבית הבן הבכור התנכלו לו , בקושי היו מכינים לו אוכל והוא היה רעב תמיד , את בגדיו לא כיבסו ואם נקרעו גם לא תיקנו אותם .
וכך עבר זמן והאיש התדרדר במצבו עד כדי שהתביש לצאת לרחוב , לחבריו הוותיקים שלא יראו אותו במצבו העלוב .
יום אחד , אמר האיש לבנו הבכור , תקרא לראש העיר ותאסוף לכאן את כל אחיך ואחיותיך יש לי משהו חשוב לתת לכם . כאשר שמע הבכור שהם צריכים לקבל דבר מה ,
מיד אסף את כל אחיו ואחיותיו והזמין גם את ראש העיר .
כאשר כולם התאספו מולו , אמר האיש , תראו אמרתי לכם שמכרתי את כל רכושי וחילקתי אותו ביניכם , אבל נשארה אצלי עדין מזוודה אחת גדולה מלאה בכסף זהב ויהלומים .
מאחר ויום מותי מתקרב , אני רוצה להוריש לכם את המזוודה ואת כל מה שיש בה . המזוודה קבורה מתחת לעץ הגדול , בכניסה לעיר שלנו והיא נעולה בשני מנעולים רק שני המפתחות ביחד יכולים לפתוח את המזוודה.
הנה מפתח אחד אני נותן לך ראש העיר ומפתח אחד לך בני הבכור , אחרי מותי תפתחו שניכם את המזוודה וראש העיר יחלק ביניכם שווה בשווה את כל הרכוש הנמצא בה .
מאותו היום , השתפר מצבו של האיש לאין ערוך וחזר להיות מה שהיה , בניו ובנותיו דאגו לכל מחסורו , באוכל בגדים כסף , כל מה שביקש האיש קיבל וכך חי לו בשקט ובכבוד .
יום אחד , הגיע יומו והוא מת . עשו לו הילדים הלוויה שלא היתה כמוה וישבו עליו שבעה . לאחר שעבר חודש הלכו כל בניו ובנותיו יחד עם ראש העיר , אל העץ שבכניסה לעיר .
חפרו וחפרו עד שמצאו את המזוודה הגדולה , פתח הבן את המנעול הראשון ואחריו פתח ראש העיר , כאשר פתחו את המזוודה מצאו שם רק ראש של חמור ומכתב .
ובמכתב היה כתוב בכתב ידו של האיש :
" רק חמור נותן בחייו כל מה שיש לו "
יום אחד מתה אשתו והוא נותר לבדו בביתו . כאשר עברה שנת האבל באו אליו כל ילדיו ודיברו איתו , שחבל שיגור לבדו בבית הגדול והוא עכשיו לבד . תמכור את הבית ואת השדות שלך , תן לנו את הכסף ואתה תגור בבית של הבן הבכור וכל מחסורך יהיה עלינו ולא תצטרך לדאוג לכלום .
הסכים האיש , מכר את כל מה שהיה לו ואת כל הונו חילק בין ילדיו ועבר לגור בביתו של הבן הבכור .
בתחילה , לא החסירו ילדיו ממנו מאומה , והיו גם מבקרים אותו ולוקחים אותו אליהם .
אולם לאט לאט הפסיקו הילדים והנכדים להגיע לביקורים , עד שלא באו יותר . ובבית הבן הבכור התנכלו לו , בקושי היו מכינים לו אוכל והוא היה רעב תמיד , את בגדיו לא כיבסו ואם נקרעו גם לא תיקנו אותם .
וכך עבר זמן והאיש התדרדר במצבו עד כדי שהתביש לצאת לרחוב , לחבריו הוותיקים שלא יראו אותו במצבו העלוב .
יום אחד , אמר האיש לבנו הבכור , תקרא לראש העיר ותאסוף לכאן את כל אחיך ואחיותיך יש לי משהו חשוב לתת לכם . כאשר שמע הבכור שהם צריכים לקבל דבר מה ,
מיד אסף את כל אחיו ואחיותיו והזמין גם את ראש העיר .
כאשר כולם התאספו מולו , אמר האיש , תראו אמרתי לכם שמכרתי את כל רכושי וחילקתי אותו ביניכם , אבל נשארה אצלי עדין מזוודה אחת גדולה מלאה בכסף זהב ויהלומים .
מאחר ויום מותי מתקרב , אני רוצה להוריש לכם את המזוודה ואת כל מה שיש בה . המזוודה קבורה מתחת לעץ הגדול , בכניסה לעיר שלנו והיא נעולה בשני מנעולים רק שני המפתחות ביחד יכולים לפתוח את המזוודה.
הנה מפתח אחד אני נותן לך ראש העיר ומפתח אחד לך בני הבכור , אחרי מותי תפתחו שניכם את המזוודה וראש העיר יחלק ביניכם שווה בשווה את כל הרכוש הנמצא בה .
מאותו היום , השתפר מצבו של האיש לאין ערוך וחזר להיות מה שהיה , בניו ובנותיו דאגו לכל מחסורו , באוכל בגדים כסף , כל מה שביקש האיש קיבל וכך חי לו בשקט ובכבוד .
יום אחד , הגיע יומו והוא מת . עשו לו הילדים הלוויה שלא היתה כמוה וישבו עליו שבעה . לאחר שעבר חודש הלכו כל בניו ובנותיו יחד עם ראש העיר , אל העץ שבכניסה לעיר .
חפרו וחפרו עד שמצאו את המזוודה הגדולה , פתח הבן את המנעול הראשון ואחריו פתח ראש העיר , כאשר פתחו את המזוודה מצאו שם רק ראש של חמור ומכתב .
ובמכתב היה כתוב בכתב ידו של האיש :
" רק חמור נותן בחייו כל מה שיש לו "
