פרידה מחברה בפנימייה בסוף שנה

3 שנים היינו אותה פנימייה.
אותה קבוצה, אותו חדר, אותה כיתה.
3 שנים, יום-יום, שבתות ולפעמים חגים.
אכלנו ביחד, ישנו יחד, עבדנו, צחקנו, בכינו, התווכחנו.
איך נפרדים מחברה שהיא יותר מאחות?
איך מסיימים שנים כאלו?
מי יכול לענות? מי יכול לתאר?
עוד רגע אנחנו מקבלות תעודת גמר של 12 שנות לימוד
עוד שניה אנחנו עולות לבמה למסיבת סיום.
אני זוכרת איך תמיד פחדתי מסוף השנה
כל דבר זה היה פעם אחרונה.
ראש השנה אחרון ביחד, מתחפשים פעם אחרונה ביחד.
אבל זהו זה נגמר בפעם האחרונה אנחנו רוקדות,שרות,צוחקות
ואפילו בוכות.
סוף השנה הגיע.
סיימנו כיתה יב בהצלחה!
מחר אנחנו כבר מתגייסות.
ואני עוד זוכרת את הלילה הראשון שלי פה,
הלילה הראשון בלי אמא כאילו זה היה אתמול...

חברה יקרה, תשמרי על עצמך וגם על קשר.
כי חברות של 3 שנים קשה לפרק.
שנצליח בהכל כמו שתמיד הצלחנו גם אם היו מכשולים.
ותזכרי תמיד שאנחנו לא נפרדות לתמיד
אלא רק הולכות לדרכים שונות.
בהצלחה בהמשך!