לשמוח בחלקך

אני אסירת תודה-

לבני בן החמש עשרה שמתלונן על פינוי מדיח,
כי זה אומר שהוא בבית ולא מסתובב ברחובות.

למיסים שאני משלמת,
כי זה אומר שיש לי עבודה.

לבלגאן שצריך לסדר אחרי המסיבה,
כי זה אומר שהייתי מוקפת בחברים.

לבגדים שהם קצת הדוקים מידי,
כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול.

לצמחים שצריך לטפל,
לחלונות שצריך לנקות
ולמרזבים שצריך לתקן,
כי זה אומר שיש לי בית ומרפסת.

לכל התלונות שאני שומע על הממשלה,
כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי.

לחנייה שאני מוצא
בקצה המרוחק של מגרש החנייה,
כי זה אומר שאני מסוגל ללכת
ושבורכתי באמצעי תחבורה.

לחשבון הענק שאני צריך לשלם על החימום,
כי זה אומר שחם ונעים לי.

לגברת מאחוריי
ששרה בזיוף נוראי,
כי זה אומר שאני יכולה לשמוע.

לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ,
כי זה אומר שיש לי מה ללבוש.

לעייפות ולשרירים הכואבים בסוף היום,
כי זה אומר שהייתי מסוגלת לעבוד קשה.

ולצלצול של השעון המעורר
בשעות המוקדמות של הבוקר,
כי זה אומר שאני חיה.