החמור והבאר - משל למתייאשים בפוטנציה

חמור האיכר נפל לבאר הישנה והיבשה בכפר.
החל החמור לנעור לקרא לעזרה.
בא האיכר ולא ידע מה לעשות
מאחר והחמור ממילא היה כבר די זקן
והבאר יבשה ומטה ליפול
החליט האיכר להרוויח שתים במכה:
לקבור את החמור בתוך הבאר
ובאותה הזדמנות גם לסתום אותה.

קרא האיכר לכל שכניו
כולם באו עם אתים
והחלו למלא בזבל את הבאר.
תחילה נער החמור, אך כעבור רגעים מספר השתתק.

המשיכו האיכרים לעדור זבל
לתוך הבאר והחמור שותק.

הלך האיכר והציץ לתוך הבאר
ולהפתעתו הרבה ראה כי
החמור עומד בבאר על ארבע רגליו
כל פעם שכף זבל הושלכה עליו
ניער את הזבל מגבו ודרך עליו,
וכך הזבל הלך והצטבר בקרקעית הבאר
ועם כל כף נוספת החמור עלה
עוד מספר סנטימטרים למעלה
כך, עד שהבור מלא
והחמור צעד החוצה מן הבאר הנטושה

מוסר השכל:
גם אם זורקים עליך זבל
לא הבכי והיבבות יוציאוך ממנו
יש לנער את הזבל המושלך עליך,
לדרוך עליו ולהתקדם הלאה...