שיר לאחותי היקרה

מביטה בעינייך,
כמו שומעת קולך,
הלוחש לי בקול נשיקה.

מחישה צעדייך,
מרגישה את נפשך,
ולחייך אדומה סמוקה.

עינייך מביטות,
שפתייך קפוצות,
המבט הנחוש המוחלט.

מבעד לתריס,
תלטף החמה,
תשתתף בלהט הלחימה.

הנפת הרגליים,
וחיזוק הידיים,
והראש שסבב עוד תחילה.

נעצמות אז עיני,
ממשיכות הן עינייך,
ללחוש את אותה מנגינה.

והתו אל תו,
ייחרז במחרוזת,
והקול עוד ימשיך לנגן.

תמשיך השירה,
לשורה הבאה,
שימשיך ויחרוז את החן.

יכבוש אז בכיי,
שתם ונגמר,
והנה השיר כבר מושלם.