את שמספיק

לפני זמן מה הייתי בשדה התעופה.
ראיתי , במקרה, אמא ובת מחכות לטיסה.
כאשר הכריזו על הטיסה שלהן, הסתבר לי כי הבת היא הנוסעת והאמא נשארת.
הן התחבקו והאמא אמרה לבת:
"אני אוהבת אותך ומאחלת לך את שמספיק"
הבת ענתה:
"אמא, בחיים שלנו יחד עשית יותר משצריך. האהבה שלך זה כל מה שנחוץ לי.
גם לך אני מאחלת את שמספיק"

הן נפרדו בנשיקה והבת הלכה לטיסה.
האם עברה קרוב מאוד למקום בו ישבתי, שמתי לב שבכתה.
ניסיתי לא להסתכל בה כדי לא להביך אותה, אך היא הלכה ישר אלי ושאלה:

"האם נפרדת פעם ממישהו בידיעה שלא תראי אותו שוב לעולם?"
למעשה כן, עניתי, וסליחה על השאלה, אבל למה לא תראי אותה שוב לעולם?

- אני כבר מבוגרת והיא גרה רחוק מאוד מכאן.
מעשית נראה לי כי היא תגיע שוב רק להלוויתי.

- כשנפרדת ממנה שמעתי אותך אומרת לה:
"אני מאחלת לך את שמספיק"
למה התכוונת כשאמרת זאת?

חייכה האשה חיוך קטן ואמרה: "זו ברכה שעוברת אצלנו מדור לדור, גם הורי נהגו לאמר זאת"
היא הביטה כלפי מעלה וחייכה עוד יותר.
כשאנחנו אומרים: "אני מאחלת לך את שמספיק", פירושו שאנחנו מאחלים לשומע שיהיו לו חיים מלאים בכל מה שמספיק כדי לחיות טוב.

היא התכופפה אלי ולחשה, כמו היתה קוראת בעל פה:
"אני מאחלת לך מספיק שמש כדי לשמר את רוחך מבריקה
אני מאחלת מספיק גשם, כדי שתעריכי היטב את ימי השמש
אני מאחלת מספיק שמחה כדי להחיות את נפשך
אני מאחלת מספיק כאב, כדי שהשמחות הקטנות בחיים תראנה גדולות יותר
מאחלת מספיק הצלחות כדי לספק את צרכייך
מאחלת לך שתאבדי מספיק כדי להעריך את מה שיש לך
מאחלת לך מספיק פגישות כדי שתוכלי לשאת את הפרידות"
התחילה שוב לבכות והלכה...

פנה לך דקה כדי לפגוש מישהו מיוחד,
שעה, כדי להעריך אותו,
יום כדי לאהוב אותו
וחיים שלמים כדי לשכוח אותו.

---