כשהשמש שוקעת, יורדת אל המים
ואז נצבעים בחושך השמים,
אנחנו עומדים שם שנינו, מחזיקים ידים
ומסתכלים אחד לשני בעיניים.
יש משהו מיוחד בך, כשאני מסתכלת,
סוג של נצח שאני לא מעכלת.
אתה זה ששומר את יופי נשמתי,
בכוחך את ממלא את כל אהבתי.
את גורלי החתמת בדיו שלא נמחק
את אהבתך הפקדת אצלי עמוק, חזק.
כשאני איתך, הרוע מתנדף
וכל כולי ברוחך מתעטף.
אתה גורם לי לצחוק כשאני רוצה לבכות.
כשאני איתך כאילו נעצרות להם הדקות.
בכל בוקר אני פותחת את עיניי
ומודה לאלוקיי.
אתה מיד ניצב שם מולי,
גורם לי להודות על כך שאתה הוא בעצם כולי.
אני אוהבת אותך כל רגע
יותר מהרגע שעבר.
אני אוהבת אותך היום,
אך אני אוהב יותר מחר.
אני רוצה רק אותך לאהוב לנצח נצחים,
להיות אתך עד מאה ועשרים,
לאחל לך את כל האיחולים,
משפע והצלחה, עד חיים מאושרים.
שביחד נדע להודות על הטוב וגם על מה שלא...
שנבין שכשאנחנו יחד, זה בעצם עולם ומלואו.
שיד ביד אל העתיד נצעד
ותמיד נמשיך, אפילו אם נמעד.
הים בחר כחול
ואני בחרתי בך
הים נשק לחול
ואני נשקתי לך
רומיאו אוהב את יוליה
ואני אוהבת אותך
