על הכאב

כאבך הוא התבקעות המעטה המגונן על הבנתך.

כשם שגלעין הפרי נבקע למען ייחשף ליבו לחמה,

כך עלינו לדעת כאב.

בתהות לבך תמיד על כל פלאי חייך,

לא יפלא כאבך משמחתך.

קבל את חליפות עיתי לבך

כקבלך את העונות החולפות בשדותיך

ואז תשקיף בלב שקט אל מעבר חורפי ענותך.


הרבה מכאבך אתה בחרת בו.

שיקוי מר הוא שנותן הרופא בך,

לרפא את החולה בקרבך.

שים אמונך ברופא, ועלע תרופתו בהשקט ובבטחה.

כי ידו, אף אם קשה ומכאיבה,

מונחית בידו האמונה של הבלתי נראה.

והגביע אשר יגיש, אף אם יצרוב שפתיך,

נוצר בחומר שנלושו בו דמעות הקודש של יוצר הכל.