מלחמת לבנון 2

מה יודעות עיניו
כי נעצמו מאליהם,
מה יודעות שפתיו,
כי ננעצו זו בזו,
מה ריח העופרת,
בכדורים שורקים,
ותשוקה מעיקה,
שוב שרה אלינו.

מה רב הדומם,
בשדה הפתוח,
בבניין ישן,
לא טיח וסיד.
עיננו אל השקט,
רטובות מעשן,
ודמעות מלוחות,
הבוכות מעצמן.

כמה הסתם הזה רציני?
כמה הגרוע אמיתי ובועט?
ולמה אנחנו,
סופרים את מתינו,
וידינו קוברות,
במקום לחבק.

(מוקדש לכל נופלי מלחמת לבנון השניה)




רקעים ותמונות בנושא "קצת עצוב"

השלב הבא - ברכה מיוחדת לחברה

מהר מידי חולפות להן השנים
אנחנו מביטים במראה ולא מאמינים
רק לפני רגע היינו בצבא,
שנייה אחר כך מצאנו אהבה
וחמש דקות קודם הוצאנו רישיון
ובכינו על ש...

להמשך קריאה >


נושאים נפוצים

כל הזכויות שמורות לאתר הברכות הישראלי © brachot.net