• הייתי הולכת לשכב במיטה כשהייתי חולה במקום להעמיד-פנים שהעולם יתמוטט אם לא אהיה זמינה במשך יום אחד.
• הייתי מדליקה את הנר הוורוד בצורת ורד ומניחה לו לבעור עד הסוף במקום שיימס בַּאָרוֹן
• הייתי מדברת פחות ומקשיבה יותר.
• הייתי מזמינה חברים לְארוחה אפילו אם השָׁטִיחַ מוּכְתָם או הסַפָּה דְהוּיָה.
• הייתי אוכלת פופקורן בְּחדר-האורחים ה"טוב" ודואגת הרבֵּה פחות בנוגע לַלִכְלוּךְ כאשר מישהו היה רוצה להדליק את האש בַּאָח.
• הייתי "מַרְשָׁה" לעצמי את הזמן להקשיב לְסבא שלי "מְבַּרְבֵּר" על נְעוּרָיו.
• הייתי שותפה לְמִידָה רבה יותר מֵהאַחְרָיוּת שבַּעֲלִי נושא על כְּתֵפָיו.
• לְעולם לא הייתי מתעקשת שיִסגרו את החלון בַּמכונית ביום קיץ חם בגלל שזה עתה חזרתי מהמַסְפֵּרָה.
• הייתי יושבת על הדשא למרות שהוא מכתים את מכנסיי.
• הייתי בוכה פחות בזמן שאני צוֹפָה בַּטלוויזיה ויותר בזמן שאני "צוֹפָה" בַּחיים.
• לְעולם לא הייתי קונה דבר-מה רק בגלל שהוא פרקטי או אמוּר להחזיק מַעֲמָד לְתמיד.
• במקום לִרְצוֹת שההֵרָיוֹן ייגמר כבר, הייתי נוֹצֶרֶת בְּליבי כל רגע ומבינה שהפֶּלֶא שגָדֵל בתוכי הוא הסיכוי היחידי שיהיה לי בחיים לסייע לַאל לעשות ניסים.
• כשהילדים שלי היו מתפרצים בִּסְעָרָה ומְנַשְׁקִים אותי, לְעולם לא הייתי אומרת, "אחר-כך". עכשיו לכו לרחוץ ידיים שנוּכַל כבר ל "לגמור עם ארוחת-העֶרֶב". היו יותר "אני אוהבת אתכם", יותר "אני מצטערת".
• אך מֵעַל לַכל, לוּ היו נותנים לי עוד "סיבוב" בַּחיים, הייתי תופסת כל רגע... מביטה בו ורואה אותו בֶּאמת. חיה אותו ולא מחזירה אותו בְּחזרה לְעולם.
• תפסיקו "להזיע" בגלל העניינים הקטנים!
אל תדאגו מי לא אוהב אתכם, לְמי יש יותר או מי עושה מה- במקום, בואו נוקיר את מערכות-היחסים שיש לנו עם אלו ש כֵּן אוהבים אותנו.
בואו נחשוב על מה שהאל בֵּרַךְ אותנו בו, ומה אנחנו עושים בְּכל יום כדי לְקַדֵם את עצמנו מבחינה מנטלית, פיזית, רגשית. אני מקווה שיהיה לכם יום מבורך.
(נכתב לאחר שנודע לה שהיא גוססת ממחלת הסרטן).
