משל לחתונה

זה כמו להיות בקומזיץ שלא נגמר,
כמו לשבת יחד עד מאוד מאוחר.

זה כמו רגעים קסומים שהפכו למציאות
ואנחנו עדיין מביטים בהשתאות...

וכן, השמש זורחת לה, ושוקעת בים
והלב מחסיר פעימה ומחייך דומם.

וגשמים ראשונים ותפילות, ותקוות,
כמו פרחים על המדף, מפיצים ניחוחות

וקצת מאיתנו מתגנב אליכם,
ומשקה את זרעי העבר שלנו ושלכם

ועיננו שולחות מבט מהורהר
של - "טוב, אז תה בבקשה, ושתיים סוכר"...

וכבר רואים איך העתיד מתרצה,
וצעד לצעד מעפילים לקצה

והלב מתרחב, והרגשה של שלמות
ואיחולנו צפים, קורצים עם המון משמעות

ומחזיקים לכם אצבעות ,
ומביטים במדורה
כמו בקומזיץ שאינו נגמר .

כמו לשבת יחד
עד מאוד מאוחר...