בחלום ראיתי את אלוהים.
"הכנס" אמר אלוהים, "אז אתה רוצה לראיין אותי ?"
"אם יש לך זמן עבורי" עניתי.
אלוהים חייך וענה:
"זמני הוא הנצח, ויש לי זמן לכל דבר. מה היה בדעתך לשאול אותי ?"
"מה מפתיע אותך יותר מכל דבר אחר בבני האדם ?"
ואלוהים ענה :
"משעמם להם להיות ילדים, והם ממהרים להיות גדולים,
ואז, הם רוצים לחזור ולהיות שוב ילדים.
הם מאבדים את בריאותם על מנת להרוויח כסף,
ובסוף הם מאבדים את כספם על מנת להחזיר את בריאותם.
הם חושבים ללא הרף.
בדאגה על עתידם, הם שוכחים את ההווה
וכך אינם חיים, לא בהווה ולא בעתיד.
הם חיים כאילו לעולם לא ימותו
והם מתים כאילו מעולם לא היו בחיים."
אלוהים לקח את ידיי בידיו וישבנו בשקט זמן מה, ואז שאלתי :
"כהורה, מהם השיעורים שהיית רוצה שהם ילמדו ?"
ואלוהים ענה עם חיוך :
"שילמדו שהדברים שיקרים בחיים אינם הדברים השייכים לנו,
אלא האנשים האהובים עלינו.
שילמדו שזה לא טוב להשוות את עצמינו לאחרים.
כל אחד יוערך על בסיס ערכו הוא ולא בהשוואה לקבוצה כלשהי.
שילמדו שהאדם העשיר אינו זה שיש לו הכי הרבה, אלא זה שצריך הכי מעט.
שילמדו שלוקח דקות ספורות לפגוע באדם אהוב,
ולוקח שנים רבות לרפא פגיעות אלה.
שילמדו לסלוח על ידי תרגול הסליחה.
שילמדו שישנם אנשים האוהבים אותם עד מאוד ,
אולם אינם יודעים כיצד להביע את רגשותיהם.
שילמדו שכסף יכול לקנות הכל מלבד שמחה.
שילמדו ששני אנשים יכולים להתבונן באותו דבר ולראותו שונה בתכלית.
שילמדו שחבר אמיתי הוא זה שיודע הכל אודותיהם
ובכל זאת אוהב אותם.
שילמדו שלא תמיד מספיק לזכות בסליחתם של אחרים,
אלא חשוב לסלוח גם לעצמנו."
ישבתי שם זמן רב ונהניתי מהחוויה.
הודיתי לו על זמנו וכל מה שעשה עבורי ועבור משפחתי והוא השיב :
"ברוך הבא, אני כאן 24 שעות ביממה. כל מה שאתה צריך זה לשאול ואני אענה."
אנשים ישכחו מה שאמרת, אנשים ישכחו מה שעשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו
כיצד גרמת להם להרגיש..."
