בס"ד

ברכות הנהנין

סיכום הלכות - נערך ונכתב על ידי הרב דוד שלם, מורה הוראה בפסגת-זאב 

בסיכומים אלו הושקעה מחשבה רבה, מצד אחד לא להלאות את הקורא במקורות מרובים ושיטות שונות (וכל הרוצה  מוזמן לבקש ולקבל ממני פירוט), ומצד שני לא לפשט את ההלכות יתר על המידה אלא לתת בסיס רחב יותר על מקורות ההלכה כדי שכל אחד יידע, עפ"י יסודות אלו, איך לנהוג גם בפרטים שלא הובאו בעלון.

איך מברכים:

1. במתינות ובכוונה. 2. לכתחילה צריך להשמיע לאזנו את הברכה. 3. לאחוז את הדבר שמברכים עליו בידו הימנית 4. לא להפסיק בין הברכה לטעימה אפילו בשתיקה. 5. לכתחילה לא לדבר עד שיבלע קצת מהאוכל. 

סוף מעשה במחשבה תחילה:

כדי לפטור בעיות העלולות להתעורר בעניין הברכות ראוי שבעת הברכה יכוון:

1. שאני מברך על אותו מין שלפני ועל כל המינים החייבים באותה ברכה הנמצאים בבית. 2. באורח: אני מכוון לכל מין מאותה ברכה  שיביאו לפני. 3. אני מכוון לאכול בכל שטח הבית שאני נמצא  

ברכות שלאחר האוכל

בפרשת עקב כתוב: "כִּי ד' יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, מְבִיאֲךָ אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה:  אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִם--עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת, יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר.אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה, וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן; אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן, וּדְבָשׁ. אֶרֶץ, אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל-בָּהּ לֶחֶם... וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתּ אֶת-ד' אֱלֹהֶיךָ..." מכאן למדו חכמנו שמהתורה יש לברך לאחר האוכל.

סברו חכמים שעל שבעת המינים יש לברך ברכה אחת הנקראת "מעין שלוש" (כי יש בה אזכור מכל אחד משלושת הברכות המרכיבות את ברכת המזון) ועל הלחם יש לברך ברכת המזון מהתורה.  

על שאר המאכלים שאינם משבעת המינים: מברך בסוף אכילתו ברכת "בורא נפשות". 

הלכות בסיסיות:

1. אין לברך שום ברכה אחרי האוכל (ברכה אחרונה)  אלא אם כן : א. אוכל כשיעור - "כזית". ב. אוכל שיעור זה בזמן "כדי אכילת פרס".

2. אין לברך ברכה אחרונה על שום משקה אלא אם כן שותה שיעור רביעית.  בזמן שתיית שיעור רביעית של אדם רגיל. 

שיעור "כזית":

כמו כל השיעורים והמידות גם כזית היא מידת נפח ולא משקל מכיון שסמ"ק אחד של מים שוקל גרם אחד, אפשר למוד כזית גם בגרמים מים, אבל בדברים אחרים יש למדוד ע"פ נפחם ולא על ע"פ משקלם. נביא להלן 2 נפחים עיקריים ויעשה כל אחד כפי שלמד מרבותיו. 1. שיעור כזית לגר"ח נאה - 28.8 סמ"ק 2. שיעור כזית לחזו"א - 49.8 סמ"ק

ואולם היו רבנים בדורות האחרונים אשר רצו לפשט את החשבון עפ"י הנהוג היום בחיי המסחר והמירו את הנפח למשקל כדי להקל על החישוב. ולפי שיטת חלק מרבותינו האחרונים שיעור כזית הוא בסביבות 27 גרם ואולם גם לשיטתם עדיף לשער לפי נפח אלא שאנו לא רגילים בכך.  

שיעור: "כדי אכילת פרס"

שיעור זה הינו שיעור זמן שלוקח לאדם רגיל לאכול אוכל כשיעור "פרס" (פרס=חצי כיכר לחם).

נחלקו בגמרא האם השיעור הוא כשיעור נפח של שלוש ביצים או ארבע ביצים ומחלוקת זו נמשכת עד פוסקי ימינו. אורך זמן זה נע לפי הדעות השונות בין שלוש דקות לדעת המחמירים (חזון איש) משלוש ובדיעבד עד שבע וחצי דקות (אגרות משה ח"ד ע ע"א), ארבע דקות (הגר"ם אליהו), ולכתחילה ארבע דקות ועד שבע בדיעבד (הגר"ע יוסף).  

שיעור רביעית:             

לדעת פוסקים מסוימים הסוברים ששיעור כזית של ימינו קטן בהרבה משיעורם בימי חז"ל ועל כן יש להגדיל את שיעור ה"רביעית" בהתאם, ולכן  לשיטתם השיעור הוא כ - 150 סמ"ק - 3/4 פחית (נודע ביהודה, חזון איש) ואולם לדעת כל הראשונים ורוב האחרונים השיעורים לא קטנו ולכן השיעור "רביעית" לברכה אחרונה נע בין 81 ל - 86 סמ"ק.וכך ההלכה לחומרא ולקולא.  

זמן שתיית רביעית :

מוסכם שכדי להיות מחויב בברכה אחרי שתייה חייבים לשתות רביעית בזמן "שתיית רביעית".

לגבי זמן זה נחלקו הדעות: יש אומרים שרק אם שותה רביעית בפעם אחת מחויב בברכה (חיי אדם, קיצור שולחן ערוך) ויש אומרים שלא משנה אם שתה בפועל בפעם אחת העיקר אם שתה בזמן שבני אדם שותים רביעית (הגר"ע יוסף הליכות עולם ח"ב ע' קכ"ה) ויש אומרים שזמן זה כולל הפסקות (קצרות) של פעמיים תוך שתיה (הגר"ם אליהו קונטרס הבה"נ ע' 26 ). 

דבר שלם

בתלמוד הירושלמי (ברכות פ"ו הלכה א') מובא שאם אוכל דבר שלם (כגון: ענב שלם, גרגיר רימון, שקד וכד') אף שיש בו פחות מכזית, עליו לברך ברכה אחרונה כי דבר שלם יש בו חשיבות בפני עצמו ללא קשר לכמות האכילה, ואולם רוב המפרשים והפוסקים פוטרים מהברכה אם לא אכל שיעור כזית ומכל מקום ראוי להיזהר ולא להכניס עצמו לספק ברכות ולאכול שיעור של לפחות כזית המחייב בברכה לדעת כולם. 
 

ברכות לפני האוכל

מוסכם על דעת כולם שעניין הברכה שלפני האוכל - חיובה מדרבנן מתוך העיקרון שאין ליהנות מהעולם בלי להודות לד'. ואף שחיובה מדרבנן, בכל זאת אין הגבלה על כמות האוכל הנאכל, ולכן אף שאכל כמות קטנה של אוכל חייב לברך לפני אכילתו את הברכה הראויה. אם הוא טועם מהאוכל (כגון שרוצה לבדוק האם האוכל מוכן לאכילה) אין לו לברך ואפילו בולע קצת מהמאכל. ויש מסבירים שהכוונה כשטועם ופולט את האוכל ולא בולע. ולכן אין לברך ברכה על מסטיק כי לא בולעים אותו אלא את טעמו ואולם בסוכרייה יש לברך כי דרך אכילתה, שבסוף אוכלים מגוף הסוכרייה ולא רק טעמה.   

עד מתי לברך:

ברכה אחרונה על כל אכילה או שתיה אפשר לברך עד שיתעכל המזון "כל זמן שאינו רעב וצמא ותאב מחמת אותה אכילה או שתיה" (שולחן ערוך קפ"ד, ה) ויש ששיערו שזמן זה הוא בסביבות 72 דקות ואולם הכל לפי מה שהוא האדם. 

אכילה מתמשכת:

הרוצה לאכול או לשתות בהמשכים - יכול לברך פעם אחת ולכוון לפטור את כל הפעמים שיאכל או ישתה במשך כמה שעות (אם נמצא במקומו או הולכי דרכים) ואחר כך מברך ברכה אחרונה אחת. למשל: נמצא במשרד ומברך על שתיה מכוון לכל שתיה עד ארוחת צהריים . 

הגדרת לחם:

קמח של אחד מחמשת מיני דגן (לא קמח תירס או סויה)שלשו אותה ועשו ממנה לחם, מברכים המוציא ובתנאי שהתקיימו שלושה תנאים:

1. שתהיה העיסה אפויה, דהיינו שאפו אותה בתנור (או בסיר עוגה) אבל אם בישלו או טיגנו אותה הרי היא נחשבת לתבשיל וברכתה מזונות. (לגבי טיגון - למשל סופגנייה , או פריקסה וכד' השולחן ערוך פסק שראוי לאדם ירא שמים לצאת מידי מחלוקת ולאכול אותה עם לחם אחר).

2. שיהיה לה "תואר לחם" (צורת לחם) הכוונה שתהיה עבה וקצת קשה ולא בלילה רכה (כבלינצ'ס).

3. שתהיה פת ש"דרך בני אדם לקבוע עליה סעודה" : הכוונה שלשו אותה במים א. ולא ערבב בה הרבה שמן או חלב או ביצים או מיץ פירות (טבעי סחוט) עד שטעמם יהיה ניכר בעיסה. ב. או שלא מילאו אותה במילוי. (לחם- אז'ים וכד') ג. שהיא דקה מדי ואפה אותה עד שהיא נעשית קשה ואז דרכה להיאכל על ידי כסיסה (פתית -קרקר).

אם המאכל לא ממלא אחר שלושת התנאים האלו הרי שברכתו מזונות ולא המוציא וזה מה שנקרא בתלמוד  "פת הבאה בכיסנין".

לאור האמור כל בצק שלא מתקיימים בו כל שלושת התנאים – אינו נקרא לחם ומברכים עליו מזונות וברכת על המחיה בסוף: כגון: בורקס, עוגיות, בלינצ'ס וכדו'.  

דבר שמעורב בו קמח:

דבר המעורב בו קמח (מחמשת המינים) אפילו אין רוב התערובת קמח מברכים מזונות.

וכל זה כשהקמח בה לתת טעם או להשביע (למשל: מרק עם סולת) אבל אם בא רק להדביק את התערובת שלא תתפורר מברכים שהכל. (למשל כדורי פלאפל כשהקמח בא להדביק) 
 

קביעת סעודה בפת הבאה בכיסנין:

חכמינו אמרו שגם במקרה של דבר אפוי שברכתו מזונות (לא מטוגן או מבושל) וכדלעיל אם אוכל כשיעור שבני אדם קובעים סעודה עליהם, עליו ליטול ידיים (עם ברכה) ולבך עליו המוציא וברכת המזון.

ואפילו אם חשב בתחילה לאכול פחות משיעור קביעת סעודה ואח"כ נמלך בדעתו ורוצה לאכול עוד  כשיעור קביעת סעודה, עליו ליטול ידיים עם ברכה ולברך המוציא על המשך אכילתו וברכת המזון בסוף.

בבצק מטוגן (כסופגנייה) או מבושל (כאטריות) אפילו אוכל כשיעור קביעת סעודה מברך מזונות ועל המחיה.  

לחמנייה מתוקה:

ההבדל היחיד בין לחמנייה רגילה למתוקה זה שבמתוקה מוסיפים יותר סוכר (גם בלחם רגיל יש סוכר).

בעניין זה לדעת השולחן ערוך מברכים עליה מזונות (וכך המנהג הפשוט אצל הספרדים) ולרמ"א לא די במעט סוכר וכד' אלא צריך שרוב הנוזלים בעיסה לא יהיו מים ואז טעמם ניכר מאוד (וכך נהגו רוב האשכנזים). 

ואולם חשוב לדעת:

גם לדעת השולחן ערוך אם הוא קובע סעודתו על לחמנייה זו הרי שגילה דעתו שזו סעודתו ועליו לברך המוציא וברכת המזון ואפילו אין בלחמנייה עצמה שיעור עד שישבע ממנה ואולם בצירוף שאר המאכלים שאוכל איתה יש שיעור שישבע מהם.

ולכן מארח שיודע שמוזמניו לא יברכו, אין לו כל תועלת אם יביא לחמניות מתוקות כי גם כך מזמין אותם לסעודה וקובעים סעודתם עליהם.

(עד כאן נכתב ונערך ע"י הרב דוד שלם)  

על מה מברך "מזונות" ועל מה מברך "המוציא" – מתוך ובאדיבות "לוח הברכות"

מאפה שהבצק שלו נילוש במי פירות או חלב וכו' – וניכר במאפה טעם החלב או הפירות (ואפילו ניכר מעט – מברך "מזונות". ואם לא ניכר הטעם – מברך "המוציא". ולפוסקים כרמ"א, ניכר מעט – מברך המוציא (כחלה מתוקה) ולכן:

חלה / לחמניה מתוקה – אם הטעם המתוק מורגש היטב ולא רק שונה מחלה רגילה, ברכתה "מזונות", ואם לא יש לברך "המוציא".

בלינצ'ס וכו' – כל עיסה הממולאה במיני מתיקה, כגון: שוקולד וכו', והטעם המתוק מורגש בבצק היטב, מברך "מזונות" ואם לא מורגש בבצק – "המוציא".

כעכים רכים – "בייגלה" – אם טעם השומשום ניכר, כך שטעם הבצק טפל ביחס אליו, מברך "מזונות", ואם לאו – מברך "המוציא".

מאפה קשה – כל דבר שנכסס בשיניים – אפילו שלא ניכר טעם השומשום – יברך "מזונות".

מצה של פסח - מפסח עד י"ד אייר (פסח שני), מברך "המוציא", ומט"ו אייר עד הפסח מברך "מזונות" (לדעת הבן איש חי: טוב לאוכלה בתוך הסעודה) ויש מהאשכנזים שמברכים "המוציא" על המצה, כל השנה.

מצת חמץ - מברך "מזונות" בכל ימות השנה. ויש מהאשכנזים שמברכים "המוציא" על המצה, כל השנה.

לחם מטוגן בשמן ביצים - אפילו אם אוכל פחות משיעור כזית – יברך "המוציא".

צנימים / טוסט – העשויים מבצק המיוחד להם, ברכתם "מזונות" (דין נכסס). ואם עשויים מלחם – "המוציא" (הערה: יש הסוברים כי מרבית הצנימים – לחם).

מלאווח – נילוש במים, קמח ומרגרינה. אם טעם המרגרינה ניכר – "מזונות", ואם לאו, "המוציא". אם מטוגן במעט שמן, דינו כדין "מזונות" אפויים.

פיצה - פיצות שלשים את הבצק בחלב. אם טעם החלב ניכר (ואפילו מעט) יברך "מזונות", ואם לאו – יברך "המוציא", אפילו שיש על הבצק רסק עגבניות. אם ה"רסק" נבלע בבצק, וטעם הבצק השתנה – יברך "מזונות".

שים לב! שתי מנות פיצה משולש רגילות הנמכרות בשוק - משקל הבצק ללא התוספת – קרוב ל-230 גרם, ובחלק מהחנויות משקלן יותר מ- 230 גרם, ולכן יש לברך "המוציא". 

תערובת מאכלים – מגוון אפשרויות

    1. סלט פירות וירקות
      • אם הפירות והירקות נחתכו לחתיכות גדולות שאוכלים כל חתיכה לבדה – יברך שתי ברכות, "העץ" ו"האדמה".
      • אם החתיכות קטנות, באופן שאוכל בכל פעם כמה חתיכות יחד – יברך ברכה אחת על הפרי שהוא הרוב בסלט.
      • אם יש בסלט פרי שלם כברייתו כגון: צימוקים, דובדבנים או ענבים לא חתוכים יש לברך עליהם: אם הם מיעוט יברך שתי ברכות, ואם הם הרוב – יברך רק עליהם. (לדעת הבן איש חי: אם כל פרי ניכר לעצמו אפילו שהחתיכות קטנות – יברך שתי ברכות. אבל אם הפירות נדבקו זה בזה – יברך על הרוב).

2. ממולאים לסוגיהם.

כלל:

      • על ממולאים לסוגיהם יברך על המילוי, ולא על מחזיק המילוי, אא"כ המחזיק עיקר.
      • אם המילוי מעורב מסוגי מאכלים שונים – יברך על המאכל שהוא הרוב במילוי.
      • אם במילוי גם מאכל מ- 5 מיני דגן, אפילו שהוא המיעוט – יברך "מזונות".
      • דוגמאות: עלי גפן או כרוב וכדו' ממולאים באורז – ברכתם "מזונות". אם יש במילוי גם בשר – יברך על הרוב. אם הם ממולאים גם בחיטה וכד' – יברך תמיד "מזונות". עוף ממולא אורז – ברכתו "מזונות". עוף ממולא אורז, שאוכל את האורז בנפרד ואח"כ את העוף – יברך גם על העוף.
  1. שלוה / חיטה מבושלת - גרעיני דגן שלמים או מרוסקים

גרעיני דגן שלמים כגון: שלוה, חיטה מבושלת וכו' – ברכתם "אדמה". אם הגרעינים התפוררו או נדבקו – ברכתם "מזונות". נחלקו הפוסקים איזו ברכה אחרונה יש לברך על גרעיני דגן שלמים, לכן רצוי לאוכלם בתוך הסעודה, או לאכול פחות משיעור כזית. בדיעבד, אם אכל שיעור כזית – רצוי שיאכל מאכל אחר שברכתו "מעין שלוש" ויפטור אותם בברכתו. אם אין באפשרותו יאכל מאכל שברכתו "בורא נפשות", אם אין באפשרותו – יברך "בורא נפשות".

  1. רסק פירות או ירקות - מה מברכים: כגון: רסק אבוקדו, לביבות תפוחי אדמה, סלט חומוס, סלט חצילים וכד'.

אם חתיכות הפרי ניכרות – יברך "העץ" או "האדמה" בהתאם.

אם חתיכות הפרי לא ניכרות - שהפרי שנתרסק ונימוח לגמרי ואיבד צורתו ולא ניכר כלל – יברך "שהכל". ולדעת הרמב"ם כברכתו. (הערה: ויש החולקים כאשר ניכר טעם הפרי)

  1. פרי מצופה - מה מברכים: אם הפרי ניכר וניתן לזהות את הפרי, יברך את ברכתו. אם לאו, יברך "שהכל". לדוגמא: שקד מחופה סוכר – יברך "שהכל" כי הוא לא ניכר. לדעת הבא"ח: רצוי להפריד ולברך "העץ" על השקד, ו"שהכל" על הציפוי. על תפוח מצופה בסוכר – יברך "העץ" כי התפוח ניכר.
  2. מאכלי אורז. מאכל מאורז – אורז תפוח, פריכיות אורז, פתיתי אורז

מה מברכים: כל מאכל העשוי מאורז והאורז ניכר בבירור, ברכתו "מזונות". על מאכל העשוי מאורז ואין האורז ניכר כגון: פריכיות אורז וכו' ברכתו "שהכל".

מאכל העשוי מאורז מרוסק שנתבשל ונעשה כעיסה, ברכתו "האדמה", ולמנהג בגדד – "מזונות". 
 

הנחיות לשימוש בלוח הברכות

    1. כשרוצה לאכול ירקות ופירות חיים או מבושלים – יברך "העץ" או האדמה בהתאם.
    2. בלוח הברכות מופיעים הירקות/הפירות בדרך אכילתם הרגילה, ויש להיזהר בזה. אם אוכל ירקות ופירות שלא בדרך אכילתם הרגילה יברך עליהם "שהכל".
    3. לגבי מזונות אפויים כגון: בורקס, פיצה וכו' מצויינת הערה בע'_____ ורצוי לקרוא עמודים אלו לפני אכילת המאכלים הללו.
    4. האוכל סוגים שונים של מאכלים יחדיו וכן ממולאים לסוגיהם דינם כמבואר בע'____.
 
 
 
 
פרי / ירק ברכתו הערות
אבוקדו העץ רסק אבוקדו - ראה "רסק פירות וירקות"
אבטיח האדמה גרעיני אבטיח - ראה גרעינים
אגוזים  העץ (גן עדן, ברזילי, קוקוס, פיקן, ליטשי, קשיו)
אגס העץ   
אורז מזונות ברכה אחרונה - "נפשות"
אטריות מזונות   
אוכמניות העץ   
אלסר העץ   
אנונה העץ   
אננס האדמה   
אספרגוס האדמה   
אפונה האדמה   
אפרסמון העץ   
אפרסק העץ   
אפרשזיף העץ   
ארטישוק האדמה   
ארלנדו העץ   
אשכולית העץ   
אתרוג העץ אתרוג מורכב - מברך "שהכל", אתרוג לא מורכב - מברך "העץ"
בוטנים האדמה (גם המדובקים בדבש או סוכר)
בוטנים אמריקאיים מזונות   
בורקס מזונות ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
בייגלה מזונות ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
ביסלי מזונות ראה גם "חטיפים"
ביסקויט מזונות   
ביצה שהכל   
בירה שהכל   
בלינצ'ס מזונות ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
במבה שהכל הרב יצחק יוסף פוסק שעל במבה מברכים בורא פרי אדמה. ראו בקישור הזה מ1:20:30 עד 1:32:00.   
במיה האדמה   
בננה האדמה   
בננה צ'יפס האדמה   
בצל / בצל ירוק האדמה   
בורגול מבושל מזונות   
ברוקולי האדמה   
ברזילי (אגוז) העץ   
בשר שהכל (עוף, בקר, קציצות, כולל בשר צמחי)
גבינה לסוגיה שהכל   
גודגדניות העץ   
גויאבה העץ   
גומי לעיסה שהכל ללא סוכר וללא טעם - לא מברך
גזר האדמה   
ג'לי שהכל   
גלידה שהכל   
גלילית מזונות   
גמבה האדמה   
גראנולה משיבולת שועל מזונות אם הגרעינים שלמים - מברך "האדמה"
גרגירי תירס האדמה   
גריסי פנינה מזונות   
גרעינים האדמה כאשר נזרעו לשם גרעינים ולא לשם הירק עצמו
   שהכל אם לא נזרעו לשם גרעינים, כגון: שלקח גרעינים מתוך האבטיח וקלה אותם
גרעינים שחורים חמניות האדמה   
דבש דבורים או תמרים שהכל   
דובדבנים העץ   
דג שהכל (גם מטוגן בצפוי עבה של פירורי לחם)
דוחן מבושל האדמה אם הגרעינם נמעכו לגמרי - מברך "שהכל"
דיסה מזונות אם סמיכה מעט מ- 5 מיני דגן או סולת
   שהכל אם דלילה או מקמח תירס, פתיתי סובין
   מאורז ראה סעיף "מאכל מאורז" ע' ?
דלורית האדמה   
דלעת האדמה   
דנסי העץ   
וודקה שהכל   
וולדורף    ראה "סלטים"
ויטמנים    ראה "תרופות"
ויסקי שהכל   
ופלים מזונות   
זית כבוש או מבושל העץ   
זנגביל לח האדמה   
זנגביל יבש האדמה   
זנגולה בדבש מזונות   
ז'לאביה (סולת בדבש) מזונות   
חבוש העץ   
חביתיות    ראה "בלינצ'ס"
חומוס האדמה סלט חומוס - ראה "רסק פירות וירקות"
חזרת האדמה   
חיטה מבושלת    ראה סעיף "שלוה / חיטה מבושלת" ע' ?
חטיפים לסוגיהם מזונות מקמח חיטה לטעם (נותן טעם)
   שהכל מקמח חיטה לדבק או לייצב
   האדמה מחתיכות תפוחי אדמה כגון: תפוצ'יפס, רפלסף מקלוני צ'יפס
חלב שהכל   
חלב אגוז או קוקוס שהכל אם שותה לבדו
   העץ כשאוכל מהאגוז ושותה החלב
חילבה האדמה חילבה טחון - ראה "רסק פירות וירקות"
חלה מתוקה מזונות מתוקה ממש, ולספרדים אפילו מתוקה מעט
חלוה שהכל   
חלקום שהכל מתירס וסוכר
   מזונות מעמילן חיטה
חמניות    ראה "גרעינים"
חסה האדמה   
חציל האדמה רסק חצילים או סלט - ראה סעיף "רסק פירות וירקות"
חרדל שהכל   
חרוב העץ   
חרשוף האדמה   
טבורי העץ   
טונה שהכל   
טוסט    ראה צנימים
טופז העץ   
טופי סוכריה שהכל   
טחינה שהכל   
טמפל העץ   
יין הגפן במידה ואין רוב יין או אין טעם יין - מברך "שהכל"
יין שרף (קוניאק) שהכל   
יין תפוחים שהכל   
ירקות האדמה ממולאים - ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם" ע'  / מרוסקים - ראה סעיף "רסק פירות וירקות"
כבד שהכל   
כוסמת    דייסה או תבשיל - ראה "שיבולת שועל"
כמהין האדמה   
כוסברה האדמה   
כעכים מזונות ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
כופתאות    ראה "קניידלך"
כרוב האדמה ממולא בשר או אורז ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם" בע'
כרובית האדמה   
כרפס סלרי האדמה   
לביבות סופגניות מזונות מתפו"א - ראה לטקס
לדר שהכל   
לובי'ה האדמה   
לוקום עשוי מלחם המוציא   
לחם המוציא מטוגן בשמן וביצים - אפילו אם אוכל פחות משיעור כזית - יברך "המוציא"
לטקס קציצות מזונות מקמח חיטה לטעם 
   שהכל מקמח חיטה לייצב, מעוף וביצים
לימון חמוץ שהכל אם לא נהנה - לא מברך
לימון מתוק העץ   
לימונדה שהכל   
ליצ'י העץ   
לפת האדמה   
לפתן פירות וירקות    ראה סעיף "סלט פירות וירקות"
מוצרי חלב שהכל (כגון: אשל, יוגורט, פרילי, גבינה וכו'9
מי שימורי פירות שהכל במידה ושותה המים לבדם ללא הפירות
מים שהכל להעביר חנק - לא מברך, עם תרופה - ראה "תרופות"
מיץ שהכל מיץ פירות או ירקות
   הגפן ענבים - מברך "הגפן" , מהול במים - ראה "יין"
מלאווח    ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
מלון האדמה   
מלפפון גם חמוץ האדמה   
ממולאים לסוגיהם    ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם" בע'
ממתקים מזונות מקמח חיטה לטעם כגון: להיט, קליק וכו'
   שהכל מקמח חיטה שניתן לדבק או לייצב כגון: "נוגט זהב" וכו'
   העץ / האדמה מפירות או ירקות שניכרת צורתם כגון: ממתק בוטנים, שקדים וכו'
      ממתקים מפירות מצופים בסוכר/שוקולד - ראה סעיף "פרי המצופה בשוקולד או סוכר"
מנאולה העץ   
מנגו העץ   
מנדרינה העץ   
מסטיק    ראה "גומי לעיסה"
מצה    מברך מזונות בכל ימות השנה. ויש מהאשכנזים שמברכים "המוציא", כל השנה.
מציות מזונות   
מקדמיה (אגוז) העץ   
מקרונים מזונות   
מרק נמס אינסטנט שהכל   
מרק פטריות שהכל   
משמש יבש או חי העץ   
מרשמלו שהכל   
נבט חיטה מבושל מזונות לא מבושל – שהכל
נבטים הגדלים במים שהכל   
נקטרינה העץ   
נקניק שהכל   
סברס העץ   
סובין שהכל   
סויה פולים ניכרים האדמה פולים לא ניכרים כבשר צמחי וכו' - מברך "שהכל"
סוכר שהכל   
סוכריות שהכל   
סולת מבושלת מזונות כאשר הסולת דלילה - מברך "שהכל"
סלטים האדמה ירקות
   העץ  פירות
   שהכל טונה או ביצה
סלט פירות וירקות    ראה סעיף "סלט פירות וירקות"
סלק האדמה   
סלרי האדמה   
סמבוסק מזונות   
ספגטי מזונות   
סופגניות מזונות   
עגבניה האדמה (גם מבושלת)
עדשים האדמה   
עוגות מזונות אם הדגן נועד להחזיק או לדבק העוגה - מברך "שהכל"
עוף ממולא שהכל ראה גם סעיף "ממולאים לסוגיהם"
עלשים האדמה   
עלי גפן ממולאים    ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם" בע'
ענבים העץ   
ערמונים העץ   
ערק שהכל   
פארפל מזונות   
פודינג שהכל   
פולים האדמה   
פומלו, פומלית העץ   
פופקורן שהכל ולדעת הרמב"ם - מברך "האדמה"
פטל (תות סנה) העץ   
פטרוזיליה האדמה   
פיג'ויה העץ   
פיטנגה העץ   
פטריות שהכל   
פיסטוק חלבי העץ   
פיצה מזונות ראה סעיף "על מה מברך מזונות" ועל מה מברך "המוציא" בע' ?
פירה    ראה סעיף "רסק פירות וירקות"
פירות מרוסקים    ראה סעיף "רסק פירות וירקות"
פלאפל (כדורים) שהכל   
   מזונות עם קמח שמטרתו לטעם - מברך "מזונות", עם קמח שמטרתו לדבק - מברך "שהכל"
פלפל חריף האדמה כבוש - מברך "האדמה", יבש - לא מברך
   האדמה חי - אם נהנה ורגיל לאוכלו כך - מברך "האדמה", לא נהנה - לא מברך
פלפל מתוק ירוק האדמה פלפל ממולא - ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם"
פניונס העץ   
פסטה לסוגיה מזונות   
פאפיה חי/יבש האדמה   
פקאן (אגוז) העץ   
פריכיות אורז שהכל ראה גם סעיף "מאכל מאורז"
פריקסה (בצק ממולא) מזונות   
פשטידה    ראה לטקס
פתיתי ופצפוצי אורז שהכל (אורז תפוח)
פתיתים מקמח מזונות   
צבר העץ   
צלף האדמה   
צ'יפס האדמה   
צימוקים העץ   
צנובר העץ   
צנון, צנונית האדמה   
צנימים מזונות / המוציא העשויים מבצק המיוחד להם - ברכתם "מזונות", ואם עשויים מלחם - מברך "המוציא"
קובה מזונות מסולת/בורגול או גריסים, או מ-5 מיני גדן
   שהכל מאורז (בבגדד ברכו "מזונות")
קוגל מזונות כאשר עשוי מ-5 מיני דגן
קולרבי האדמה   
קומפוט    ראה "ליפתן פירות"
קוניאק שהכל   
קוסקוס מזונות   
קוקוס העץ   
קוקר משיבולת שועל מזונות   
קורנפלור דייסה שהכל   
קורנפלקס שהכל (מתירס)
קיוי העץ   
קישקע ממולא מזונות (מקמח חיטה)
קליפות פרי הדר שהכל מצופות שוקולד או סוכר - מברך "שהכל, על קליפות אתרוג - ראה "אתרוג"
קלמנטינה העץ   
קניידלך מזונות (גם מקמח מצה)
קסטה שהכל   
קצפת לסוגיה שהכל   
קרם גלי עוגה שהכל   
קרמבו מזונות / שהכל אם אוכל יחד עם הביסקויט - מברך "שהכל", אם אוכלם בנפרד - מברך "מזונות" ו"שהכל"
קרמבולה העץ   
קרקרים (מציות) מזונות   
קישוא האדמה קישואים ממולאים - ראה סעיף "ממולאים לסוגיהם בע'
קשיו העץ   
רמון העץ   
רסק פירות או ירקות    ראה סעיף "רסק פירות וירקות" בע'
רחת חלקום    ראה "חלקום"
שיבולת שועל    דייסה - ראה "דייסה", תבשיל או מאכל - ראה סעיף "שלוה/חיטה מבושלת" ע'
שום האדמה   
שומשום האדמה גם המדובקים בדבש/סוכר
שומר האדמה   
שוקולד שהכל   
שזיף העץ   
שטורדל מזונות   
שיפון    ראה "שיבולת שועל"
שלוה חיטה תפוחה    ראה סעיף "שלוה / חיטה מבושלת" ע' ?
שניצל שהכל גם בציפוי עבה של פירורי לחם
שסק העץ   
שעונית (צלף) העץ   
שעועית האדמה  
שקדים ירוקים שהכל אם הלבן נאכל והוא מתוק, ואם הלבן מר - מברך "שהכל"
שקדים רגילים העץ מחופים בסוכר - ראה סעיף "פרי המצופה בשוקולד או סוכר" בע'
שקדי מרק מזונות   
תאנה גם מיובשת העץ   
תות עץ העץ   
תות שדה האדמה   
תות סנה (פטל) העץ   
תירס האדמה   
תמרים העץ   
תערובת של מאכלים    ראה סעיף "תערובת מאכלים" בע'
תפוז העץ   
תפוח עץ העץ תפוח עץ מרוסק - ראה סעיף "רסק פירות וירקות" בע'
תפוח אדמה האדמה תפוח אדמה מרוסק - ראה סעיף "רסק פירות וירקות" בע'
תפוצי'פס חטיף האדמה ראה גם "חטיפים"
תרד האדמה   
תרופות לסוגיהן שהכל עם טעם טוב
   לא מברך כשהתרופה בלי טעם, וגם ככשותה עם מים
תורמוס האדמה   

חכמינו (גמרא ברכות ל"ה) הראו סתירה בין הפסוקים: מצד אחד כתוב: "לד' הארץ ומלואה" דהיינו שהארץ היא של ד' ומצד שני כתוב:"והארץ נתן לבני אדם" דהיינו שארץ היא לרשות האדם ועל זה תירצו: "כאן קודם ברכה וכאן לאחר ברכה" דהיינו שלפני הברכה אין לאדם כל זכות ליהנות מהארץ ואולם לאחר הברכה ד' נתן לבני אדם רשות הנאה בה.

ובאמת זכות גדולה היא זו לברך לבורא עולם ולמצוא אותו קרוב אלינו בכל הנאה מעולמו.

חכמי הסוד הרחיבו בגודל העניין של הברכה שביכולתה להעלות לד' את הניצוץ המחייה כל הבריות ובכל ברכה שאנו מברכים בכוונה, אותו כוח רוחני מחייה את הדבר שאנו מברכים עליו, עולה לשרשו ובכל "ביס" אנו מסוגלים לעבוד את ד', אשרינו מה טוב חלקנו.

 



חזרה לעמוד קודם

נושאים נפוצים

כל הזכויות שמורות לאתר הברכות הישראלי © brachot.net